מגיע ערב. כמו בכל ערב- ארוחת ערב, מתקלחים ו… למיטות.
נשמע פשוט כל כך. די ריטואלי
ועדיין- יש כל כך הרבה ילדים שהמעבר הזה מערות לשינה, לשנת הלילה מאתגר עבורם.
עכשיו מה העניין?
ילדים צעירים לא מסוגלים עדיין להגיד שקשה להם המעבר.
אז מה הם יעשו לרוב?
ימרחו את הזמן
יקפצו מחדר לחדר
יבקשו מלא בקשות, שביניהם גם לאכול (ואז כבר קשה לנו לעמוד מול זה…) והכל הכל כדי לא להיפרד מהיום ולהיכנס לישון.
ההתמודדות הזו מתישה, אני בטוחה כי גם אנוכי חוויתי זאת לא פעם.
מתוך עבודתי בקליניקה עם עשרות הורים לילדים צעירים הבנתי משהו.. חשוב עד מאוד.
הם זקוקים מאיתנו לתשומת לב. וכן, דווקא לפני השינה.
אז מה דעתך?- במקום להשקיע את האנרגיה ואת הזמן בלהתמודד מול מריחת הזמן, בלכעוס, בלהתעצבן בכל ערב מחדש שלא נשאר לך לעצמך. את אותו הזמן בואי ונקדיש למניעה של ההתנהגויות הללו.
במדריך הזה שבניתי ישנן 5 דרכים או פעולות שמצאתי שעוזרות במעבר הזה אל השינה.
ומה זה מצריך ממך? 10 דקות.
10 דקות שבהן את שמה בצד את 18 המשימות שמחכות לך אחרי שכולם נכנסים לישון, את הטלפון, את הדאגות.
התמסרות של 10 דקות לטובת כניסה לשינה נעימה יותר.
מה את אומרת??
אני יותר מאשמח לשמוע איך המדריך עבר לך. כתבי לי!