עם התקרב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, רבות מאיתנו מתמודדות עם השאלה: כיצד להסביר לילדינו הצעירים את משמעות היום, ובפרט את חווית הצפירה שעשויה להיות מפחידה או מבלבלת עבורם- במיוחד השנה, כאשר אנו עדיין נמצאים במצב של מלחמה וילדינו חשופים לאזעקות מידי פעם.
מדוע חשוב לדבר עם ילדים על יום הזיכרון בתקופה מורכבת זו?
יום הזיכרון השנה נושא משמעות מורכבת.
ילדינו חווים מציאות מורכבת שבה המושג המושג "חיילים שומרים עלינו" הפכו קצת יותר מוחשיים מבעבר. הם רואים חייל שעובר ברחוב ומקשרים את זה למה שדיברו איתם בגן.
כידוע, ילדים צעירים מבינים את העולם בצורה קונקרטית לעומת מופשטת.
הצפירה ביום הזיכרון היא דבר קונקרטי עבורם. יחד עם זאת, הם גם ישימו לב לשינויים שסביבם: הטקסים, השירים שמתנגנים, האווירה בבית.
כשאנחנו ניתן מקום להסבר תואם גיל על יום הזיכרון והצפירה הם יבינו את המתרחש סביבם בצורה בטוחה יותר.
ההסבר יעזור להם להבחין בין צפירה לבין אזעקת אמת. כמו כן, נוכל לעזור להם להתמודד עם רגשות מורכבים באופן מווסת.
להבדיל בין צפירת יום הזיכרון לאזעקה- איך מסבירים?
לגילאי שנתיים עד 4:
הסבר פשוט וברור: "צפירת יום הזיכרון היא צליל מיוחד שאנחנו יודעים בדיוק מתי הוא יהיה. זה לא כמו האזעקות שלפעמים מפתיעות אותנו".
הדגשת הביטחון: "בצפירה של יום הזיכרון אנחנו עומדים במקום, לא צריך לרוץ למקום בטוח."
הכנה מראש: אפשר להשמיע צליל של צפירה מהיוטיוב ולתרגל עם הילד או הילדה.
**במידה ושמת לב שהילד שלך נבהל או קופא במהלך אזעקה, ממליצה לבקש שישב קרוב לגננת או לסייעת מעט לפני הצפירה כך שיוכל לעמוד לידה בזמן הצפירה ביום רביעי הקרוב.
לגילאי 5 עד 7:
הסבר ההבדלים: "צפירת יום הזיכרון היא עולה ויורדת פעם אחת, ואנחנו יודעים מתי היא תהיה. אזעקה היא גם עולה ויורדת, אבל כמה פעמים והיא מודיעה לנו שצריך ללכת למקום בטוח כמו הממ"ד שלנו".
הכנה מראש: "מחר בשעה 11:00 כשתהיה בגן תהיה צפירה אחת. היום בשעה 20:00 תהיה עוד צפירה ובה אנחנו נעמוד יחד בבית בשקט."
משחק תפקידים/ סימולציה: אפשר לתרגל מה עושים בכל סוג של צפירה- בזמן צפירת זיכרון עומדים בשקט, ובזמן אזעקה הולכים למרחב מוגן.
"אמא למה יש לנו עדיין מלחמה?"
"לפעמים קורים דברים קשים בין אנשים ומדינות.
היום יש אנשים שרוצים לפגוע במדינה שלנו, והחיילים שלנו עובדים קשה כדי לשמור ולהגן עלינו. בדיוק בשביל זה אנחנו זוכרים ביום הזיכרון את כל האנשים האמיצים ששמרו ושומרים עלינו."
איך לתמוך בילדים שמגלים פחדים מוגברים השנה?
קביעות ושגרה: במציאות לא יציבה, חשוב אף יותר לשמור על השגרה בבית- ארוחות ערב משותפות, שינה בזמנים קבועים פחות או יותר, חזרה הביתה בשעות החשכה. גם טקס שינה או משחק קבוע בכל יום הוא שגרה שחשוב וקריטי לשמור עליה.
הגבלת חשיפה לחדשות: הקפידו לסנן צפייה בתכנים קשים. אני אפילו ממליצה להימנע מהדלקת הטלוויזיה וחדשות בזמן שבו הילדים ערים.
שיח רגשי: עזרו לילדים לשיים (מלשון "לתת שם") את הרגשות שלהם: "אתה מפחד?"/ "זה מלחיץ אותך?"/ "זה באמת מאוד מבלבל".
שאלי שאלות: "מה יעזור לך בזמן הצפירה כשתהיה בגן?" "מי תרצי שיהיה לידך?"
"את רוצה שנתרגל יחד נשימות שיעזרו לנו להירגע?"
השנה, יום הזכרון נושא משמעות עמוקה יותר עבור כולנו.
זו הזדמנות להנחיל לילדינו לא רק את זיכרון הנופלים, אלא גם את החוסן הישראלי, את היכולת להתמודד עם קשיים וגם – את התקווה.
אפשר לסיים את היום בשיחה על החלומות שלכם למדינה, על איך אתם רואים את העתיד, ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לבנות כאן חברה טובה יותר.
זכרי – אין צורך ב"הרצאה" אחת גדולה. לילדים קשה להכיל הרבה מלל וזה אף עלול ליצור לחץ גדול יותר.
שיחות קצרות, מותאמות לסקרנות הטבעית של הילד, הן המפתח.
והכי חשוב – את מכירה את הילדים שלך הכי טוב, סמכי על האינטואיציה שלך.
