הכי מתבקש שנדבר הפעם על החזרה לשגרה?
על ההכנה למסגרת החדשה?
או על "לסדר את השעון" כי השינה השתבשה בחופש הגדול?
אז לא. הפעם לא. גם זה יגיע.
הפעם כמה מילים ממני כאמא שגם מיצתה את אוגוסט, את האטרקציות, את הארוחות ואת סידור הבית שאף פעם לא נגמר…:)
בעוד שבוע כנראה כולנו ההורים נחוש הקלה מסוימת.
הקלה כזו שמהולה בדאגה, אולי גם בדריכות וגם התרגשות לקראת הבאות.
ליד מי היא תשב? איך תהיה הגננת? האם הוא יבין מה זה בית ספר?
ואולי בכלל אתם מתחילים את השנה במקום חדש לגמרי אז הכל כפול ומוכפל.
לכל הרגשות הללו יש מקום- כי זה ממש אנושי להרגיש את המותשות, את הציפייה יחד עם ההתרגשות והחששות לקראת התחלות חדשות.
אז אני הפעם אכתוב קצר יותר וממוקד יותר
ואגיע לתכל'ס מהר יותר.
בא לי להזכיר לך וגם לעצמי
שאנחנו בשבוע האחרון של אוגוסט, שהוא מרתון אחד ארוך
וזה ממש בסדר שיש ימים קשים, משעממים או מתסכלים.
יש לנו עוד שבוע אחד בלבד כדי ליצור עבור הילדים שלנו חוויות פשוטות
וזיכרונות טובים מאיתנו.
הם זקוקים עוד קצת לנוכחות שלנו:
לזמן משותף על הספה בלי טלפון,
למסיבת פיג'מות המשפחתית של החופש הגדול,
לשיחות ספונטניות בדרך,
לרגעים שהם אנחנו באמת "שם"- צוחקים, מחבקים, לוחשים מילה טובה ומחזקת
ולטקסים או הריטואלים הקטנים המשפחתיים שלכם (כמו להכין עוגיות או שוקו בבוקר).
הנוכחות שלך חשובה יותר מהתוכניות שרצית לתכנן,
הרגעים הפשוטים הם אלו שהילדים שלנו יזכרו עוד שנים קדימה
ואני בטוחה שאת עושה הכי טוב שאת יכולה.
