שנדבר על ההסתגלות? מזווית קצת שונה

אני כבר כמה ימים חושבת ומתלבטת על מה ואיך לכתוב על הימים הראשונים לשנה הזו.
יש לי הרגשה כזו שהרשת מוצפת במיליון ואחת עצות של מה כן לעשות, מה לא לעשות, איך כן להיפרד, איך לא להיפרד. נכון??

אני לא חושבת שיש דרך אחת נכונה להסתגלות נעימה ו"קלה".
אני מאמינה שכל התחלה כזו היא הזדמנות שלנו ללמוד עוד קצת את הילד או הילדה הפרטיים שלנו, ולגלות מה נכון לנו. יחד.
כל ילד מגיב בצורה שונה למעברים ולהסתגלויות.
לכל ילד יש דפוס היקשרות שונה מאחיו או מהבן של החברה שלך.
וזה חשוב חשוב ללמוד אותם. ולהכיר אותם ואת הצרכים שלהם במיוחד סביב התחלות חדשות.

אז לצד כל מה שכתבתי פה למעלה, בכל זאת.. פרקטיקה וכמה עוגנים שלי באופן אישי עוזרים:

1. את שעות אחה"צ הקרובים עדיף לפנות- לזמן של יחד, להתאווררות בחוץ,
פחות לו"זים וכאלה. (מאחת שאוהבת לוז"ים )
ולהשאיר מספיק זמן להתארגנות הערב ולקראת שינה. מדוע?
כי בדיוק בזמן הזה הילדים שלנו משתפים יותר ויותר על מה שעובר עליהם.

2. בטח גם את מרגישה את הלחץ סביב חוגים נכון??
רגע. לאט לאט. הילדים שלנו רק חזרו למסגרות, הם מוצפים ובעיקר מרוגשים מכל מה שקורה סביבם ועדיין מסתגלים ולומדים את השגרה בחזרה.
לא בטוח שתהיה להם האנרגיה או הפניות גם להתנסות בחוגים וגם להחליט לאיזה חוג ללכת.

3. אמצו לכם ריטואל בוקר שהוא רק שלכם- כמו שיר קבוע בדרך אל הגן, כמו לב על היד, או אפילו תמונת סלפי לפני שנכנסים. וזה גם יכול להיות משפט קבוע או כיף כזה ממש בכניסה של הגן.

4. "אז איך היה היום בגן??"
יש צורך שנדבר על השאלה הזו ועל התשובה שמגיעה אחריה בד"כ??
שאלי שאלות ספציפיות כמו: עם מי שיחקת? במה שיחקתם?
מה הגננת סיפרה במפגש? ליד מי ישבת בארוחת הבוקר?
ככל שתשאלי שאלות יותר ספציפיות הילד יתחיל להיזכר ביום שעבר עליו (ועבר עליו המון), מה שיאפשר לו לעבד את החוויות איתך.

5. "לא רוצה ללכת לגן"– זה הכי הכי נורמלי ויכול לקרות.
אם אחרי כמה ימים או אפילו בימים הראשונים היא אומרת שהיא לא רוצה ללכת לגן, נסי לזהות מה עומד מאחורי ההתנגדות הזו?
זו יכולה להיות העייפות, וזה יכול להיות חשש ממשהו מאוד ספיציפי, או אפילו בקשה לעוד זמן בבית או איתך.
כל מה שהיא או הוא צריכים ממך זה שתכירי ברגש: בין אם מדובר בגעגוע, פחד או חשש.

6. שינה ותזונה- ילדים עייפים ורעבים אלו ילדים שיהיה להם יותר קשה להסתגל. ולכן, שימו לב לסימני עייפות- ייתכן שהם יגיעו מוקדם מהרגיל.
ארוחת בוקר- מזינה וקלה. ועדיף מזון שהילד אוהב ושמיטיב איתו.
(זה כי הם אוהבים הרבה סוכר :)…)

כמו שאמרתי בתחילה- את מכירה את הילד שלך הכי טוב. ואת ודאי לומדת עליו בכל יום, כל המלצה או טיפ שתקראי קבלי באהבה והתאימי אליכם.
זכרי, שההסתגלות היא תהליך. תני לעצמך וגם לילד את הזמן הזה. בסופו של דבר כל משפחה מוצאת לעצמה את הדרך שלה.

שתהיה לנו שנה שקטה, רגועה ופשוטה.
ואמן שיבואו בשורות טובות בקרוב,