"בוא ניכנס לאמבטיה"- לא בא לי!
"הולכים, ננעל נעליים"- לא רוצה.
"לילה טוב- הולכים לישון"- שקט דממה מלווה בהתעלמות מוחלטת
איך מגיעות התקופות האלו שהם פשוט מתנגדים לכל דבר שאנחנו אומרות?
כן.. זה יכול אפילו להיות "לא" על שוקולד שתציעי לו.
למה זה קורה?
זהו שלב התפתחותי תקין שמגיע לקראת גיל 2.5 ועד 7, כי ילדים מבינים שהרצון שלהם יכול להיות נפרד מההורים שלהם.
זה בטח לא מעודד מספיק נכון??
אז יש עוד 2 סיבות:
1. הוא בודק עקביות– הילד שלך לא מנסה להרגיז אותך (ברוב הזמן), הוא פשוט רוצה להבין איך העולם הזה עובד. כשהוא מתווכח הוא בעצם שואל: "האם זה באמת חשוב לך או שאת סתם אומרת?"
2. הוא מחפש אחר שליטה במקומות בהן הוא יכול– החיים של הילדים שלנו מלאים בהחלטות שאנחנו מקבלים עבורם. הוויכוח זה לפעמים הדרך שלו להרגיש שיש לו קול בבית הזה.
אל דאגה.. תכף נגיע לפרקטיקה.
מה לא לעשות ובעיקר מה כן לעשות?
במקום לדבר יותר מידי ולהסביר- השתמשי במשפטים קצרים ומאוד ברורים.
ילדים בגיל צעיר לא זקוקים להסבר ארוך, אלא מדויק. ריבוי מלל יוצר אצלם לחץ. ולחץ מביא להתנהגויות פחות נעימות (הדוגמה הרווחת היא.. טנטרומים!).
במקום לצעוק- דווקא הורידי את הטון אפילו מתחת לשלו או שלה.
זה קורה כשאנחנו מרימים את הקול, בעיקר כי אנחנו כבר חשים חסרי אונים אל מול חוסר שיתוף הפעולה. אממה, דווקא כשאת תורידי את הטון ותרדי לגובה עיניו, הסיכוי לתפוס את תשומת ליבו גבוה יותר מאשר כשתרימי את קולך.
במקום לקבוע ולהתקשח בעמדתך- תני בחירות אמיתיות במקומות שמתאים לך.
"אנחנו נכנסים עכשיו לאמבטיה. איזו פיג'מה אתה בוחר להיום?"
אני חוזרת על זה לא מעט: לקחת שליטה- החזירי שליטה.
עקביות היא חשובה אך גם גמישות תוכל לסייע בסיטואציות מהסוג הזה.
ילדים זקוקים להורים עקביים שיודעים מה הם מבקשים ועומדים מאחורי המילים שלהם. בנוסף לכך, ואין זה סותר לגמרי- הם זקוקים לגמישות.
קבעתם 5 דקות אחרונות של משחק, והוא מבקש עוד דקה? תוכלי לומר.. "אני מבינה שזה חשוב לך מאוד לסיים. בעוד דקה אעזור לך להתקדם אל האמבטיה".
הוויכוח או ההתנגדות אלו לא מלחמות שאנחנו צריכות לנצח אותם.
סיטואציות מהסוג הזה הן הזדמנות ללמד את הילד שלנו שיש מקום למחשבות שלו, אבל יש מקום גם לכללי הבית.
כשאנחנו נהיה עקביות אך לא נוקשות, הילד ידע שהוא יכול לסמוך עלינו.
נכון.. זה לא תמיד פשוט לקבל החלטה מתי להתגמש ומתי לא, אך כמו שכל סיטואציה היא הזדמנות לאמן את הילדים שלנו-
אני מאמינה שכל סיטואציה היא הזדמנות בשבילנו, ללמוד את הקול שלנו, ללמוד מה נכון לי כאמא, מה נכון לנו כמשפחה.
איזו טכניקה את הולכת לאמץ?
